בעל נכס ששוכרו חדל מלשלם את דמי שכירות ואף צבר חובות רבים בגין הוצאותיו השוטפות של הנכס, רצוי שלא יתלה את יהבו בחוק המקרקעין שכן מקום בו חלפו 30 יום מתחילת השכירות אין הוא רשאי לנקוט בכל פעולה עצמאית לצורך פינוי השוכר מן המושכר.
במקרה מעין זה על בעל הנכס לשים פעמיו לבית המשפט ולאחר מכן ללשכת ההוצאה לפועל לצורך סילוק השוכר מהמושכר.
מובן, כי הליכי הפינוי הללו עורכים זמן רב (חודשים ארוכים) אשר במהלכם ממשיך השוכר לעשות במושכר כרצונו ואף לצבור חובות נוספים.
לפני חודשים אחדים התבשרנו על שינוי חקיקתי מבורך שיזם שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, המאפשר הגשת תביעת פינוי שתתברר בתוך 60 יום בלבד. תיקון זה נכנס לתוקפו ביום 28.12.08 (פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי תקנות 215ז- 215יג).
אין ספק כי זהו צעד חשוב וראוי אולם ברור שאין בו די, שכן גם אם בזכותו מתקצר משכו של הליך הפינוי בבית המשפט, הרי שכאמור אין הוא נותן מענה לחלקה השני של מלאכת הפינוי, היינו מימוש פסק הדין עד להוצאתו בפועל של השוכר מהמושכר.
נכון לעת הזו, פסק דין לפינוי שניתן על ידי בית משפט מוסמך אינו מספק את משטרת ישראל, כך שאל לו לבעל נכס שישחית את זמנו בנסיון לרתום למלאכת הפינוי את יומנאי תחנות משטרת ישראל.
ויובהר, בעל נכס שזכה בפסק דין לפינוי כנגד שוכר המתבצר בדירתו אינו יכול לממשו אלא באמצעות ניהול הליכי פינוי ארוכים ומייגעים באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
והנה לאחר שנים רבות של מצב חקיקתי בעייתי, נראות סנוניות ראשונות המבשרות, אולי, את בוא קיצה של התופעה העגומה.
לאחרונה (1.4.09), הוגשה הצעת חוק מטעמו של ח"כ יואל חסון, לתיקון חוק השכירות והשאילה, המציעה מספר שינויים לתיקון המצב הקיים (יצויין כי הצעה דומה הוגשה בקדנציה של הכנסת הקודמת ביולי 2007 על ידי ח"כ טרטמן וח"כ בן ששון).
ח"כ חסון מציע לחייב את בית המשפט לקיים דיון בתביעת פינוי בתוך 30 יום ממועד הגשתה. נראה, כי בין השניים- תיקון תקנות סדר הדין האזרחי שיזם השר פרידמן (ואשר כבר נכנס לתוקף כאמור) הקובע כי דיון יתקיים תוך 60 יום, והצעה זו של ח"כ חסון, עדיפה הראשונה, שכן הצעת ח"כ חסון אינה עומדת במבחן הפרקטיקה (הגשת כתב תביעה, כתב הגנה, תצהירים וכו' בתוך 30 יום) ולכן אינה ישימה.
עוד מציע ח"כ חסון לקבוע, כי לאחר מתן פסק דין לפינוי על ידי בית המשפט יוכל בעל הנכס להגיש תלונה במשטרה וזו תסייע לו בפינוי המושכר ואף תהיה רשאית לצורך כך לעשות בשימוש בכח סביר. הצעה זו הינה מבורכת וטובה ותחסוך לבעלי הנכסים זמן יקר ומשאבים רבים הדרושים עד כה לצורך ניהול הליכי ההוצאה לפועל.
בנוסף מציע ח"כ חסון, לקבוע כי במקרים שבהם יסרב השוכר להתפנות מן המושכר בתום תקופת השכירות, או במקרים בהם ניתן על ידי בית משפט צו לפינוי המושכר, יהיה המשכיר זכאי לדרוש מספקי החשמל, הגז, הטלפון והמים לנתק את המושכר מהשירותים המסופקים על ידם.
הצעה זו, בכל הכבוד, ראויה רק למועד שלאחר מתן פסק דין לפינוי על ידי ערכאת שיפוט מוסמכת ולא קודם לכך. מתן זכאות לבעל נכס לדרוש את ניתוק הנכס משירותי הבסיס עלולה להימצא כבעייתית ולהצמיח תופעה הפוכה של ניצול לרעה של הזכות על ידי בעלי נכסים.
כך או אחרת, יש לברך על יוזמת המחוקק ולקוות כי התיקון המוצע יתקבל (ברובו) ויביא סוף לתופעה הבעייתית ולמצוקתם של בעלי הנכסים.
המאמר פורסם ביום 29.6.09 במוסף הנדל"ן של עיתון "גלובס".
הכותב, עו"ד דן הלפרט, בעל משרד עורכי דין המתמחה במקרקעין (רחוב בן גוריון 2 רמת גן, מגדל ב.ס.ר. 1, טל'- 03-7554466).
עו"ד דן הלפרט בעל תואר ראשון ושני במשפטים ותואר ראשון במנהל עסקים, חבר ועדת הקניין של לשכת עורכי הדין ומאמריו מתפרסמים בקביעות בעיתונים "גלובס" ו"הארץ".
במקרה מעין זה על בעל הנכס לשים פעמיו לבית המשפט ולאחר מכן ללשכת ההוצאה לפועל לצורך סילוק השוכר מהמושכר.
מובן, כי הליכי הפינוי הללו עורכים זמן רב (חודשים ארוכים) אשר במהלכם ממשיך השוכר לעשות במושכר כרצונו ואף לצבור חובות נוספים.
לפני חודשים אחדים התבשרנו על שינוי חקיקתי מבורך שיזם שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, המאפשר הגשת תביעת פינוי שתתברר בתוך 60 יום בלבד. תיקון זה נכנס לתוקפו ביום 28.12.08 (פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי תקנות 215ז- 215יג).
אין ספק כי זהו צעד חשוב וראוי אולם ברור שאין בו די, שכן גם אם בזכותו מתקצר משכו של הליך הפינוי בבית המשפט, הרי שכאמור אין הוא נותן מענה לחלקה השני של מלאכת הפינוי, היינו מימוש פסק הדין עד להוצאתו בפועל של השוכר מהמושכר.
נכון לעת הזו, פסק דין לפינוי שניתן על ידי בית משפט מוסמך אינו מספק את משטרת ישראל, כך שאל לו לבעל נכס שישחית את זמנו בנסיון לרתום למלאכת הפינוי את יומנאי תחנות משטרת ישראל.
ויובהר, בעל נכס שזכה בפסק דין לפינוי כנגד שוכר המתבצר בדירתו אינו יכול לממשו אלא באמצעות ניהול הליכי פינוי ארוכים ומייגעים באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
והנה לאחר שנים רבות של מצב חקיקתי בעייתי, נראות סנוניות ראשונות המבשרות, אולי, את בוא קיצה של התופעה העגומה.
לאחרונה (1.4.09), הוגשה הצעת חוק מטעמו של ח"כ יואל חסון, לתיקון חוק השכירות והשאילה, המציעה מספר שינויים לתיקון המצב הקיים (יצויין כי הצעה דומה הוגשה בקדנציה של הכנסת הקודמת ביולי 2007 על ידי ח"כ טרטמן וח"כ בן ששון).
ח"כ חסון מציע לחייב את בית המשפט לקיים דיון בתביעת פינוי בתוך 30 יום ממועד הגשתה. נראה, כי בין השניים- תיקון תקנות סדר הדין האזרחי שיזם השר פרידמן (ואשר כבר נכנס לתוקף כאמור) הקובע כי דיון יתקיים תוך 60 יום, והצעה זו של ח"כ חסון, עדיפה הראשונה, שכן הצעת ח"כ חסון אינה עומדת במבחן הפרקטיקה (הגשת כתב תביעה, כתב הגנה, תצהירים וכו' בתוך 30 יום) ולכן אינה ישימה.
עוד מציע ח"כ חסון לקבוע, כי לאחר מתן פסק דין לפינוי על ידי בית המשפט יוכל בעל הנכס להגיש תלונה במשטרה וזו תסייע לו בפינוי המושכר ואף תהיה רשאית לצורך כך לעשות בשימוש בכח סביר. הצעה זו הינה מבורכת וטובה ותחסוך לבעלי הנכסים זמן יקר ומשאבים רבים הדרושים עד כה לצורך ניהול הליכי ההוצאה לפועל.
בנוסף מציע ח"כ חסון, לקבוע כי במקרים שבהם יסרב השוכר להתפנות מן המושכר בתום תקופת השכירות, או במקרים בהם ניתן על ידי בית משפט צו לפינוי המושכר, יהיה המשכיר זכאי לדרוש מספקי החשמל, הגז, הטלפון והמים לנתק את המושכר מהשירותים המסופקים על ידם.
הצעה זו, בכל הכבוד, ראויה רק למועד שלאחר מתן פסק דין לפינוי על ידי ערכאת שיפוט מוסמכת ולא קודם לכך. מתן זכאות לבעל נכס לדרוש את ניתוק הנכס משירותי הבסיס עלולה להימצא כבעייתית ולהצמיח תופעה הפוכה של ניצול לרעה של הזכות על ידי בעלי נכסים.
כך או אחרת, יש לברך על יוזמת המחוקק ולקוות כי התיקון המוצע יתקבל (ברובו) ויביא סוף לתופעה הבעייתית ולמצוקתם של בעלי הנכסים.
המאמר פורסם ביום 29.6.09 במוסף הנדל"ן של עיתון "גלובס".
הכותב, עו"ד דן הלפרט, בעל משרד עורכי דין המתמחה במקרקעין (רחוב בן גוריון 2 רמת גן, מגדל ב.ס.ר. 1, טל'- 03-7554466).
עו"ד דן הלפרט בעל תואר ראשון ושני במשפטים ותואר ראשון במנהל עסקים, חבר ועדת הקניין של לשכת עורכי הדין ומאמריו מתפרסמים בקביעות בעיתונים "גלובס" ו"הארץ".
עו"ד דן הלפרט, בעל משרד עורכי דין המתמחה במשפט מסחרי-אזרחי ומקרקעין (רחוב בן גוריון 2 רמת גן, מגדל ב.ס.ר. 1, טל'- 03-7554466).
עו"ד דן הלפרט בעל תואר ראשון ושני במשפטים ותואר ראשון במנהל עסקים, חבר ועדת הקניין של לשכת עורכי הדין ומאמריו מתפרסמים בקביעות בעיתונים "גלובס" ו"הארץ".
משרדנו מתמחה בתחום האזרחי- מסחרי לרבות-דיני מקרקעין (הגנת הדייר, תיווך, הסכמי שיתוף ופירוק שיתוף, עסקאות מקרקעין (מכר/רכישה/קבוצות רכישה/קבלנים/קומבינציה), שכירות, תכנון ובניה, מושבים, בתים משותפים (רישום ותיקון צו בית משותף, סכסוכי שכנים בנוגע לשימוש ברכוש המשותף, מעלית, הרחבות וכד') ,ליקויי בניה ועוד), פשיטות רגל ופירוקים, קניין רוחני, חברות ושותפויות (הקמה/ פירוק/ ליווי שוטף) וליטיגציה מסחרית מגוונת.
עו"ד דן הלפרט בעל תואר ראשון ושני במשפטים ותואר ראשון במנהל עסקים, חבר ועדת הקניין של לשכת עורכי הדין ומאמריו מתפרסמים בקביעות בעיתונים "גלובס" ו"הארץ".
משרדנו מתמחה בתחום האזרחי- מסחרי לרבות-דיני מקרקעין (הגנת הדייר, תיווך, הסכמי שיתוף ופירוק שיתוף, עסקאות מקרקעין (מכר/רכישה/קבוצות רכישה/קבלנים/קומבינציה), שכירות, תכנון ובניה, מושבים, בתים משותפים (רישום ותיקון צו בית משותף, סכסוכי שכנים בנוגע לשימוש ברכוש המשותף, מעלית, הרחבות וכד') ,ליקויי בניה ועוד), פשיטות רגל ופירוקים, קניין רוחני, חברות ושותפויות (הקמה/ פירוק/ ליווי שוטף) וליטיגציה מסחרית מגוונת.
